Yevamoth
Daf 47b
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא מַמְזֶרֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דָּמַר רִבִּי אִימִּי תַּנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב גֶּבַּלָּיָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא מַמְזֶרֶת 47b כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּלּוּ מַמְזֵירִין מִן הָעוֹלָם. וְדִכְוָותָהּ עֲמּוֹנִי לֹא יִשָּׁא עֲמּוֹנִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַל דְּרַבָּנִין נִצְרְכָה. דְּאִין יִסְבּוֹר רִבִּי יוּדָה גֵּירִין פְּסוּלִין קְהַל י֨י אִינּוּן. לִישָּׂא עֲמּוֹנִית אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁהוּא קְהַל י֨י אֶצְלָהּ. לִישָּׂא מִצְרִית אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁהוּא קְהַל י֨י אֶצְלָהּ. אָמַר רִבִי מַתַּנְיָה. מְשַׁחְרְרִין לוֹ שִׁפְחָה. וְדִכְוָותָהּ מִצְרִי לֹא יִשָּׂא מִצְרִית. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. תַּנֵּי רִבִּי אַבָּהוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמָר רִבִּי יוּדָה. בִּנְיָמִין גֵּר מִצְרִי הָיָה מִתַּלְמִידָיו שֶׁלְּרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר. אֲנִי גֵּר מִצְרִי נָשׂוּי לְגִיּוֹרֶת מִצְרִית. בְּנִי בֶן גֵּר מִצְרִי וַאֲנִי מַשִּׂיאוֹ לְגִיּוֹרֶת מִצְרִית. נִמְצָא בֶּן בְּנִי כָשֵׁר לָבוֹא בְקָהָל. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. לֹא בְנִי. אֶלָּא אַף אַתָּה הַשִּׂיאוֹ לְבַת גִּיּוֹרֶת מִצְרִית כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת מִיכָּן.
Traduction
Cependant, d'après R. Juda (qui défend aux inadmissibles de se marier entr'eux), un bâtard peut-il épouser une fille illégitime? On déduit la réponse de ce qu'a dit R. Imi que R. Jacob Gablia a enseigné devant R. Yohanan, ou R. Isaac b. Tabliah au nom de R. Simon b. Lakish: selon R. Juda, un bâtard ne peut pas épouser une fille illégitime, afin que de telles gens disparaissent du monde (au lieu de se propager). Est-ce que de même un Amonite (inadmissible) ne devra pas épouser une Amonite (qui est admissible en Israël)? Cet avis, dit R. Yossé b. R. Aboun, est seulement fondé d'après les rabbins; car, à en croire l'avis de R. Juda, les prosélytes impropres forment encore une communauté. Or, il ne peut pas épouser une Amonite, laquelle (admissible en Israël) constitue vis-à-vis de lui une part de la communauté divine; ni une égyptienne, pour laquelle il forme caste à part depuis qu'il est converti: on devra donc affranchir pour lui une servante (afin de rétablir la parité). De même, un égyptien pourra-t-il épouser une égyptienne (selon R. Juda)? On peut y répondre, à l'aide de ce qu'a enseigné R. Abahou devant R. Yohanan au nom de R. Juda (334)Tossefta au Qidushin 5.: Benjamin, prosélyte égyptien, faisait partie des disciples de R. aqiba, et dit: Moi, prosélyte égyptien, j'épouse une prosélyte égyptienne; mon fils issu de cette union de prosélytes égyptiens épousera à son tour une prosélyte égyptienne, et il se trouvera finalement que mon petit-fils sera apte à entrer dans la communauté d'Israël. -Non, mon fils, lui dit R. aqiba, fais épouser à ton fils, non une prosélyte directe, mais une fille de prosélyte, de façon que les trois générations soient semblables de part et d'autre (donc, en somme, le prosélyte égyptien peut épouser sa pareille).
Pnei Moshe non traduit
ע''ד דרבי יודה כו'. בעיא היא לרבי יודה דאוסר פסולי קהל לבא זה בזה אם נימא לדידי' אפי ממזר אסור בממזרת:
נישמעינה כו'. ופשיט לה מן דתני רבי יעקב גבליא כו' בהדיא דלדברי ר''י ממזר אסור בממזרת:
כדי שיתכלו. שיכלו הממזרין ולא ירבו דהא אפשר שיטהרו כגון ממזר לישא שפחה וממזרת לעבד:
ודכוות'. סתמא דהש''ס קאמר לה דכן נמי עמוני לא ישא עמונית משום דעמונית מותרת לבא בקהל ועמוני אסור וכדמפרש ואזיל:
על דרבנן נצרכה. כלומר דלא אתיא אלא אליבא דרבנן דס''ל קהל גרים לא איקרי קהל ואם לא ישא עמונית עדיין יש לו תקנה בגיורת:
דאין יסבור ר' יודה. כלומר דאי לר' יודה דהוא סבר בעשרה יוחסין דף ע''ג דקהל גרים איקרי קהל:
גרים פסולין. כמו גרים גרידי דקהל ה' נמי הן איקרו וא''כ גר עמוני אין לו תקנה:
לישא עמונית. הא אמרת אינו יכול שהיא קהל ה' אצלו גרסינן שהרי היא מותרת בקהל:
לישא מצרית. נמי אינו יכול שהוא קהל ה' אצלה דהוא גר הוה. א''נ דמפרשינן דאין יסבור ר''י גרים פסולין כו' דאי אמרינן דסובר ר''י אפילו גרים פסולין קהל ה' הן ולאו קהל ממש דהא אסורין לבא בקהל אלא לו' דאסורין הן ג''כ בפסולי קהל כמו שאר הפסולין דאסורין לבא זה בזה אליבא דרבי יודה א''כ גר עמוני אין לו תקנה אלא ודאי דרבנן היא:
וקאמר רבי מתניה. דאפי' תימא ר' יודה דמשחרר לו שפחה כלומר דנושא שפחה ואם אח''כ משחררין אותה יש תקנה לולד כדאמרינן סוף פרק האומר גבי ממזר:
ודכוותה כו'. לשון בעיא היא אם לרבי יודה מצרי לא ישא מצרית דפסולי קהל הן:
נישמעינה. לזה מן הדא דתני כו':
אני גר מצרי. ראשון נשוי למצרית ראשונה:
ואני משיאו לגיור' מצרית. ראשונה דהי' סבור דבתרי' דידיה שדינן ליה ויהא בן בנו כשר דהוי שלישי:
לבת גיורת מצרית. דהיא שניה ואז בן בנו כשר. ובבלי ע''ח גריס דהוא אומר בעצמו אשיא לבני מצרית שניה ועל כל פנים שמע מיניה מזה דמצרי ראשון נושא למצרית ראשונה לרבי יודה דאמר הא:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי לִעֶזֶר דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּתִיב לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל י֨י. בְּקָהָל בָּרוּר אֵינוֹ בָא. בָּא הוּא בִקְהַל סָפֵק.
Traduction
R. Juda dit au nom de Rav d'adopter pour règle l'avis exprimé par R. Eléazar au nom des sages (que les inadmissibles peuvent se marier ensemble). R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. R. Isaac: de ce qu'il est dit: '' on n'admettra pas d'illégitimes dans la communauté du Seigneur '', on conclut qu'il ne sera pas admis dans ce qui fait partie avec certitude de la communauté, mais il le sera dans ce qui en fait seulement partie comme doute. - (335)Suit un passage déjà traduit ci-dessus, 4, 2, fin..
Pnei Moshe non traduit
הלכה כרבי לעזר דברי חכמים. כרבי אליעזר דאמר שם אליבא דחכמים דמתירין לבא זה בזה וקאמר רבי אלעזר דודאן בודאן מותר וודאן בספקן אסור והלכה כמותו:
ר' ירמיה כו'. דפליג דאפי' ודאן בספקן מותר דכתיב לא יבא ממזר בקהל בקהל ברור אסור אבל בספקן מותר ובבבלי עשרה יוחסין שם מסיק דמן התורה מותר אלא דרבנן אסרו משום מעלה עשו ביוחסין:
תַּמָּן תַּנִּינָן סָפֵק בֶּן תֵּשַׁע לָרִאשׁוֹן סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. יוֹצִיא וְהַוְולָד כָּשֵׁר וְחַייָבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי. תַּנֵּי. הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְהַשֵּׁינִי מַמְזֵר בְּסָפֵק. רִבִּי אֱלִעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵין מַמְזֵר בְּסָפֵק. מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בִּסְפֵק כּוּתִים וּבִסְפֵק חַלָּלִים. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. עשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שְׁמוֹנֶה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי לִיעֶזֶר תִּשְׁעָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן עֲשָׂרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לעיל פרק החולץ סוף הלכה ב' גרסינן נמי להאי סוגיא ושם פירשתי:
Yevamoth
Daf 48a
אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מַתנִיתָא דְלָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. אַרְבָּעָה קְהִילּוֹת אִינּוּן קָהָל. קְהַל כֹּהֲנִים. קְהַל לְוִיִים. קְהַל יִשְׂרָאֵל. קְהַל גֵּרִים. 48a מֵתִיבִין דְּרִבִּי יוּדָה. וְהָֽכְתִיב לא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא פְּסוּל גּוּף אִינּוּן. וְהָֽכְתִיב בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּֽלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם. בַּעֲשֵׂה אִינּוּן. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. שְׁלֹשָׁה קְהִילּוֹת אִינּוּן. קְהַל כֹּהֲנִים. קְהַל לְוִיִים. קְהַל יִשְׂרָאֵל. לא יָבֹא. לא יָבֹא. לא יָבֹא.
Traduction
R. Hinena dit: notre Mishna, qui permet au mutilé d'épouser une convertie, est contraire à l'avis de R. Juda, d'après lequel le quadruple emploi du mot communauté (ib. 3 et 4) vise quatre communautés, celle des Cohanim, celle des Lévites, celle des simples israélites, celle des convertis (donc, il est aussi interdit à ces derniers d'épouser une fille illégitime). Mais, fut-il objecté dans le sens de l'avis de R. Juda, pourquoi ne pas considérer aussi comme communauté la classe des mutilés? Parce qu'ils ont un défaut corporel. Mais il est dit de l'égyptien et de l'édomite (ibid. 23, 9): les fils qui leur naîtront à la troisième génération pourront entrer dans la communauté divine; pourquoi ne forment-ils pas une cinquième communauté, d'origine interdite? -C'est qu'à leur égard seul il y a un précepte affirmatif (tandis que pour les autres, la forme est négative). Selon les autres sages, on tient seulement compte trois fois du mot communauté visant celles des cohanim, des lévites et des simples israélites, parce que le texte n'emploie que trois fois l'expression '' ne sera pas admis '' (à l'exclusion des prosélytes).
Pnei Moshe non traduit
מתני'. דקתני פצוע דכא מותר בגיור' דלא כר''י דאמר קהל גרים איקרי קהל:
דר' יודה כו'. טעמיה מפרש דסבר ד' קהל כתיבי לרבות קהל גרים נמי:
מתיבין לר''י והכתיב נמי לא יבא פצוע וגו'. ומ''ט לא חשיב האי קהל:
ומשני פסול גוף אינון. ולא קחשיב להו בהדי פסול משפחה:
בעשה אינון. ולא קחשיב להו בהדי אינך קהל דלאוין:
דרבנן אמרין. טעמייהו דרבנן ג' כו' דלא חשיבי אלא הני ג' קהלי דכתיב בהו לא יבא. וכל זה איתא נמי בעשרה יוחסין וע''ש במראה:
דִּלֹמָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רוֹבָה וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲוֹון יְתִיבִין. רָהַט רִבִּי יוֹחָנָן וְלָחַשׁ לֵיהּ בְּאוּדְנָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רוֹבָה. פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן מַהוּ שֶׁיִּשָּׂא בַת גֵּרִים. אָמַר לֵיהּ. מַה אָמַר לָךְ. אָמַר לֵיהּ. מִילָּה דְנַגָּר בַּר נַגָּרִין לֹא מְפָרֵיק לֵיהּ. לֹא אָמַר לִי גִּיּוֹרֶת שֶׁהִיא כְזוֹנָה אֶצְלוֹ. וְלֹא בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְחַלָּלָה. לֹא אָמַר לִי אֶלָּא בַת גֵּרִים. וּבַת גֵּרִים לֹא כְיִשְׂרָאֵל הִיא. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר.
Traduction
Un jour (336)Cf. J., (Qidushin 4, 6)., comme R. Oshia le grand et R. Juda Nassi étaient assis ensemble, R. Yohanan accourut demander à voix basse, à l'oreille de R. Oshia, si un cohen aux testicules broyés peut épouser une fille de prosélyte? - Que te dit-il, dit R. Juda? - Il me pose une question, dit R. Oshia, qu'un charpentier fils de charpentier (savant fils de savant) ne saurait résoudre; il ne me demande pas si un cohen peut épouser une prosélyte, qui serait pour lui comme une prostituée (en raison de son état antérieur à la conversion), ni s'il peut épouser une fille de simple israélite, qui par une telle union (dépourvue d'un but prolifique) deviendrait une femme profanée et interdite; mais il me demande si un cohen peut épouser une fille de prosélyte, laquelle est évidemment considérée comme une autre simple israélite? On peut expliquer que R. Yohanan a posé cette question d'après l'avis de R. Juda, qui dit (337)B., ibid., 76.: la fille dont le père a été converti est considérée comme celle dont le père était un profané (d'après lui, il s'agit de savoir si une fille de prosélyte, en raison de son caractère intermédiaire, est apte à épouser un cohen sujet à une infirmité).
Pnei Moshe non traduit
דלמה. מעשה היה רבי יהושע רבה כו' ורץ רבי יוחנן והלחיש באזן רבי יהושע רבה בעיא זו:
א''ל. רבי יודן נשיאה מאי אמר לך:
מילה דנגר כו' לא מפריק ליה. לא ידע לפרשה ואיני יודע כוונתו:
לא אמר כו'. דגיור' לא קא מיבעיא ליה שהיא אסורה מדלא אמר אלא בת גרים ש''מ דפשיטא ליה דאסור בגיורת שהיא כזונה ואסורה לכהן ואפי' הוא פצו' דכא דס''ל בקדושתיה קאי:
ולא בת ישראל. וזה נמי לא מיבעיא ליה בבת ישראל דודאי אסור שהיא כחללה אצלו כלומר דמתחללת בביאתו שהרי אסור לבא בקהל ואסור לקיימה:
לא אמר לי אלא בת גרים. ולפיכך אני תמה דלא אמר אלא בת גרים ומ''ש דבת גרים קא מיבעיא ליה יותר מבת ישראל:
ובת גרים לא כישראל היא. בתמיה דודאי אסור בה כבת ישראל ומ''ט נסתפק בזה:
ומשני הש''ס אליבא דרבי יוחנן דקא מיבעיא ליה דפתר לה כר' יודא דאמר בת גר זכר כבת חלל זכר. והיינו דס''ל דטעמא דר' יודא משום דכתיב מזרע ישראל עד שיהא אבי' מישראל כדדריש בעשרה יוחסין ולא דתהוי ממש כחללה אלא דוקא לינשא לכהונה וזהו לכהן ברור אבל זה דהוי פצוע דכא אפשר דמותר בה הואיל ולא הויא ממש כחללה ולפיכך קא מיבעיא לי' לר' יוחנן:
כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל גְּרוּשָׁה וְהוֹלִיד בַּת וּבַת בַּת מַהוּ. רִבִּי חֲנָניָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. כְּשֵׁירָה. וְחַד אָמַר. פְּסוּלָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר כְּשֵׁירָה לְמָאן דְּאָמַר פְּסוּלָה. בַּת חָלָל זָכָר אֵינָהּ חֲלָלָה מִכְּהוּנָּה. אֵינָהּ מִיִּשְׂרָאֵל. מָה אַתְּ פּוֹסְלָהּ.
Traduction
⁠— Si un cohen ayant épousé une femme répudiée (ce qui constitue une union avec une profanée) a d'elle une fille, et que celle-ci ait à son tour une fille, cette dernière est-elle apte à épouser un cohen? R. Hinena et R. Mena diffèrent d'avis à ce sujet: d'après l'un, elle est apte à cet effet; d'après l'autre, elle ne l'est pas. Le premier objecta au second: '' Une fille dont le père a été profané, est-il dit, est impropre à épouser un cohen; mais si la mère était une profanée, il n'y aurait pas d'incompatibilité. '' Or, puisque cette fille n'a pas eu pour père un cohen profané et que la mère est une simple israélite, il n'y a pas pour la fille une cause d'inaptitude. - (338)Suit un passage traduit (Bikurim 2, 5), jusqu'à la fin du..
Pnei Moshe non traduit
כהן שבא על גרושה והוליד בת. והויא חללה:
ובת בת. ואותה בת הולידה בת מישראל מהו שתהא כשרה לכהונה:
כשירה. דס''ל דדוקא בת חלל זכר פסולה לכהונה שנולדה מחלל זכר אבל לא זו שנולדה מחללה נקבה דבני ישראל מקוה טהרה לחללות כדאמרינן בעשרה יוחסין. וכן גרסינן להאי פלוגתא שם:
מתיב מ''ד כו' בת חלל זכר. רישא דמתני' דהתם נקט וקאמר דוקא דמחלל זכר נולדה אבל ישראל שבא על חללה קתני התם דכשירה לכהונה וכדאמרן והשתא מסיק להקושיא:
אינה חללה מכהונה. הא אינה נולדה מחלל כהן:
אינה מישראל. בתמי' הרי מישראל נולדה וכשירה היא כדקתני התם ומפני מה את פוסלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source